יש אנשים, שקסם השעונים דבק בהם לכל החיים. בעבר הרחוק הם הגדירו את השעה, אבל בימינו, הם מסייעים לנו בחישובים, נותנים לנו תזכורות, ואפילו מחליפים את הערוץ שבמסך הטלוויזיה.

אך קסם השעונים לא מסתכם כלל וכלל בפונקציונליות שלהם. שעוני יוקרה לגבר כבר מזמן מציבים סטנדרט אחר בתעשייה. אולם, תהליך הייצור האיטי שלהם ביחס לתרבות הצריכה מאיים כל הזמן למשוך את התעשייה הזו מטה. ועדיין, החוסן של תעשיית השעונים השוויצרית המסורתית, ששגשגה בעידן הסמארטפונים ושעוני אפל, היא מבחינות רבות פלא.

ענקית השעונים הבריטית והשינויים בתעשיית השעונים השווייצרית

השחקן הדומיננטי, רולקס, יכול היה כל כך בקלות להיות סיפור הצלחה בריטי. הנס ווילסדורף וגיסו אלפרד דייויס הקימו את ווילסדורף ודיוויס, העסק שיהפוך לרולקס, בהאטון גארדן, רובע התכשיטים של לונדון, בשנת 1905. החברה שלהם גדלה במהירות, רק כדי לעבור למקלט המס של שוויץ כאשר ממשלת בריטניה גבתה מיסים עצומים על מוצרי יוקרה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

מעמדה הנייטרלי של שוויץ העניק לתעשיית השעונים שלה עמדה כמעט מונופוליסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, אך הופעת שעוני הקוורץ בשנות ה- 70 הכניסה אותה למשבר קיומי. מותגים כמו Seiko ו- Casio  פיתחו שעונים דיגיטליים מונעי סוללות, שחותרים תחת אלה שיוצרו על ידי עמיתיהם השוויצרים המיושנים, מה שהוביל לכך שתעשיית השעונים של שוויץ הצטמקה מ- 1,600 יצרנים ל- 600 בלבד, תוך אובדן של כ- 62,000 משרות. ועדיין, שעונים מכניים שמרו על מעמדם בקרב חבורה נאמנה של צרכנים עשירים, והערך הנתפס מבחינה אומנותית עזר להפוך אותם לסמלים של סטטוס יוקרתי, כפי שאנו רואים גם כיום.

נראה ששום משבר היסטורי לא עוצר את הזמן

משבר הקוורץ הרס גם את מה שנותר מתעשיית השעונים בבריטניה, אבל האחים ניק וג'יילס אינגליש, יחד עם קומץ אנשי עסקים, לקחו על עצמם להצעיר את ייצור השעונים המקומי. החברה שלהם ברמונט מייצרת פריטים יוקרתיים במתקן הייצור העצום שלה ליד הנלי-און-תמז, אוקספורדשייר. בפנים כ- 70 שענים מרכיבים, מבריקים ובודקים את השעונים של ברמונט ביד.

השעונים המורכבים יותר של ברמונט, כמו הסופרנובה "מהונדסת יתר על המידה ללא בושה", מכילים כ- 300 רכיבים. בתקופת הקורונה, ג'יילס אינגליש אמר כי זמני ההובלה של כמעט כל רכיב הוכפלו פי 2 ו- 3, מה שהוביל למחסור באספקה ​​של התעשייה, גל פיטורים רחב וירידה של 21% ביצוא, שהותירה את יצרני השענים השוויצרים חוששים לעתידם. בתעשייה שבה לוקח 7 שנים להכשיר שענים, קצת דרמטי להדליק ולכבות אותם לפי דרישת הקהל.

למרות הקשיים, המכירות של ברמונט צמחו ב- 20% בשנת 2023, והיא מתכננת להכפיל את החנויות הקמעונאיות שלה לכ- 25 במהלך השנה הקרובה.

הצמיחה של ברמונט אינה יוצאת דופן בשום פנים ואופן. גם Watches of Switzerland, קמעונאית שעוני היוקרה הגדולה בבריטניה, דיווחה על מכירות ביניים של 765 מיליון ליש"ט במהלך שנת 2022 – צמיחה בסיסית של 23%, המונעת בעיקר מביקוש חזק באמריקה. הרווחים לפני מס עלו ב- 28% ל- 83 מיליון ליש"ט. מאז הופעת הבכורה שלה בבורסה ב- 2019, מניותיה כמעט שילשו את עצמן ל- 842.50p, והעריכו את Watches of Switzerland ב- 2.1 מיליארד ליש"ט.

תהליך ייצור איטי, רשימת המתנה ארוכה ושוק יד שנייה רווחי

שלושה רבעים משעוני היוקרה נרכשים על ידי לקוח שהיה ברשימת המתנה – ורשימות שעוני רולקס לגבר, פאטק פיליפ ו-Ademars Piguet  המבוקשים ביותר נמתחות במשך כמה שנים ב-Wates of Switzerland. כדי להמחיש את קצב הייצור, נדגיש, שאפילו לדגמי Patek Philippe הבסיסיים ביותר נדרשים שמונה חודשים לייצור.

למי שמגדיל לעשות, יש הון שמתגלגל בשוק שעונים יד 2. כל מי שמתמזל מזלו להשיג דגם Patek Philippe Nautilus 5711, הנמכר במחיר של 30,000 ליש"ט, יכול למכור אותו בסכום כפול, ואף יותר מכך, על רקע השמועות שהוא יופסק Subdial)).

"אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להימנע ממכירה ל'סנפירים', אמר הבוס של Watches של שוויץ, בריאן דאפי. ברור שאנחנו לא חוקרים מיוחדים, אבל אנחנו כן רוצים למכור לאנשים שיאהבו וייהנו מהשעונים".

באוקטובר, הבוס של הרודס מייקל וורד בירך על הצמיחה בשוק שעוני היוקרה כ"תופעה" ואמר כי חנות הכלבו היוקרתית בודקת קונים פוטנציאליים. "אם אתה רוצה לקנות פטק פיליפ, אתה צריך לקחת את אוסף השעונים שלך לחנות כדי להראות שאתה אספן רציני ולא רק משווק", אמר וורד.

האם די בקהל נאמן שיבטיח את הצמיחה של שוק שעוני היוקרה?

הרבה קונים נמצאים בשוק לטווח ארוך. ההיסטוריה מלמדת שבתקופות של אינפלציה דו ספרתית, שעון מוביל יכול להיות קנייה טובה. המחיר הקמעונאי של שעון רולקס סאבמרינר צמח בשיעור שנתי מורכב של 7% במהלך 50 השנים האחרונות, לפי אנליסטים בבנק ההשקעות Stifel. במכירות פומביות השנה, סותביס ראתה מחירי שיא ששולמו עבור שעוני יוקרה, בעיקר כאשר קונה שוויצרי שילם 2.1 מיליון דולר (1.7 מיליון ליש"ט) עבור אודמר פיגה רויאל אוק מהאוסף האישי של המעצב המנוח ג'רלד ג'נטה. "אם אתה עובד בבנקאות או בפיננסים, זה די חשוב להשוויץ קצת ולהוכיח שעשיתם טוב", אמר מיקאל וולהאגן, שעבר הכשרה כשען בשוויץ לפני שהפך לראש מחלקת השעונים באירופה של סותביס.

בעוד ששוק היד השנייה מראה בשנה האחרונה נסיגה, היצוא של שעונים שוויצריים חדשים זוכה לעלייה. בנוסף, ליצרני שעונים יש לקוחות בכל רחבי העולם, והביקוש מהאליטות במזרח התיכון ובאמריקה, שאין להן הוצאות אנרגיה גבוהות לדאוג להן, אמור להישאר יציב. נשאלת השאלה, האם בשלב מסוים,  הסינים, שהניעו את שוק היוקרה במשך שנים, יורשו לחדש את בולמוס הקניות שלהם בבוטיקים של לונדון ופריז?